פיסות זיכרון

  • English
  • Deutsch
  • עברית
  • English
  • Deutsch
  • עברית
  • ביוגרפיות

    אינגה אוארבכר שגרירה של ידידות, הכלה ושלום

    Asher with the young volunteers Daniel and Hila at his home in Shavei Zion.

    אשר אנג'ל אנשים לא שוכחים כשאתה עושה להם טוב.

    יואל אפשטיין אני חבר בקיבוץ המעפיל משנת 1948.

    הלל באום סבי מכר את הבקר שלו באלזי.

    מאנף ביראן הפכנו ציונים אדוקים

    ליליאן ברבר סוף-סוף מבוגרת!

    דוריס והאנס ברנהיים ברחו מגרמניה הנאצית יחד עם הוריהם

    מרדכי (מוטק'ה) ברקוביץ אהבתי לעזור לאבי עם הסוסים.

    דליה גביש אמי הייתה דוגמה להקרבה ולנחישות.

    ורן גדעון "אני לא חושב שאי פעם גדלנו באמת כילדים."

    פאבל הופמן שוחרר כיתום בטרנספורט מיוחד מטרזינשטט

    יצחק (איצ'ו) הירש "לא חשבתי שאנשים יכולים להתנהג ככה".

    מרים הראל אם יש דבר אחד שחשוב בחיים, זה ללמוד, ללמוד וללמוד עוד.

    אלפרד וארנולד ווכנמארק הצליחו לברוח דרך שוויץ לארצות הברית

    אלזה ולדר ילדות ונערות ברקסינגן

    גדי זילברמן שנאה היא דבר הרסני.

    פרדי כאהן

    פרדי כאהן בנם של ניצולי שואה

    אסתר כהן "מעולם לא חשבתי שאתרגש כל כך מתפוח."

    תמי לביא חיפשתי את המשפחה שלי.

    סאלי למברגר ב-1945 חזרתי לרקסינגן. לא האמנתי למראה עיני.

    ורדית מאיר ברחו ממחבוא למחבוא כצעירים

    אלדה מושלי אהבתי לשבת בגלריה של סבא ולקרוא, לכתוב ולצייר.

    שושנה נוימן הייתי הקשר היחיד של המשפחה שלי לעולם החיצון.

    מקס נתנס "הייתי חייב לומר שאני יתום."

    רות סלומון הרשמים הראשונים שלי מהכינגן ישארו תמיד חיים בזכרוני.

    בצלאל פישר אנשי הפלמ"ח באו להגן עלינו.

    יעקב פרוייליך עקב אחרי קרובי משפחה ללא הוריו לשבי ציון

    אהרון קלפפר החלטנו לברוח ולהסתתר ביער.

    שאול קרס אני עדיין זוכר את הריח של קערת תפוחי האדמה המהבילה.

    רלי רובינזון הסבירו לי שזה סוג של משחק ששיחקנו ביחד.

    טרודה שוורץ היא רצתה להיות גננת.

    צבי שלמוביץ שרד את המלחמה אצל הורים מאמצים

  • עדויות מגוף ראשון

    אשר אנגל

    ורן גדעון

    מרים הראל

    ד"ר יצחק הירש

    פאבל הופמן

    ד"ר פרדי קאהן

    תמי לביא

    אלדה מושלי

    צבי שלומוביץ

  • צוות הפרוייקט
  • תודות
  • יישות משפטית
  • מדיניות פרטיות
  • דף הבית פיסות זיכרון
  • ביוגרפיות >
  • הלל באום >
  • דף 7
חייל נאצי חוסם את הכניסה לעסק הטקסטיל של משפחת לוי
חייל נאצי חוסם את הכניסה לעסק הטקסטיל של משפחת לוי
גלויה של אלזי בפרופוגנדה נאצית
גלויה של אלזי בפרופוגנדה נאצית

לקוחות רבים שנהגו לקנות בשר בקצביה של משפחת באום לפני התקופה הנאצית לא העיזו יותר לפקוד את בית העסק שאיבד עוד ועוד לקוחות לא יהודים. הלל מספר:

"רק חלקי הבשר הגרועים ביותר הוקצו לאבי בבית המטבחיים ולבסוף גם את זה לא קיבל".

משפחת באום החליטה לעבור לגור עם הוריה של קלרה ברקסינגן. שם הצטרפו לבסוף לפרויקט של יהודיי רקסינגן והיגרו יחד איתם לישראל.

לעמוד קודם לעמוד הבא

בחר שפה

  • Deutsch
  • English
  • עברית

הלל באום

דיוקן הלל באום מאת מרליס גלזר.

דף 1

ההורים קלרה ולודוויג באום.

דף 2

הרברט הקטן (משמאל) מול הקצבייה של אביו (מימין).

דף 3

מקס פרסבורגר

דף 4

בית הפרסבורגר

דף 5

ספר הדוחות של הרברט באום

דף 6

גלויה של אלזי בפרופוגנדה נאצית

דף 7

אחד מדו

דף 8

החלק הפנימי ההרוס של בית הכנסת רקסינגן.

דף 9

הספינה

דף 10

משפחת באום מול ביתם הראשון בשבי ציון.

דף 11

קלרה באום קוטפת כרובית בשבי ציון, 1939.

דף 12

הלל וחבריו לכיתה עם דגם של שבי ציון, 1943.

דף 13

דף 14

בחוף שבי ציון, 1954.

דף 15

דיוקן ציפורה באום לבית פרז מאת מרליס גלזר.

דף 16

הלל באום עם כלתו ונכדיו

דף 17

הלל בעבודה כנגר.

דף 18

פאולה ומקס פרסבורגר

דף 19

ציפורה והלל באום בגינתם בשבי ציון.

דף 20

דף 21

דף 21

הגדרת קבצי קוקיז

אנו משתמשים בקבצי Cookie כדי להטמיע סרטונים מיוטיוב וכדי להעניק לך את החוויה האפשרית הטובה ביותר. קבצי Cookie גם עוזרים לנו לנתח את התנהגות המשתמשים על מנת לשפר עבורך את האתר כל הזמן.

קבל הכל דחה הכל שמור הגדרות