פיסות זיכרון

  • English
  • Deutsch
  • עברית
  • English
  • Deutsch
  • עברית
  • ביוגרפיות

    אינגה אוארבכר שגרירה של ידידות, הכלה ושלום

    Asher with the young volunteers Daniel and Hila at his home in Shavei Zion.

    אשר אנג'ל אנשים לא שוכחים כשאתה עושה להם טוב.

    יואל אפשטיין אני חבר בקיבוץ המעפיל משנת 1948.

    הלל באום סבי מכר את הבקר שלו באלזי.

    מאנף ביראן הפכנו ציונים אדוקים

    ליליאן ברבר סוף-סוף מבוגרת!

    דוריס והאנס ברנהיים ברחו מגרמניה הנאצית יחד עם הוריהם

    מרדכי (מוטק'ה) ברקוביץ אהבתי לעזור לאבי עם הסוסים.

    דליה גביש אמי הייתה דוגמה להקרבה ולנחישות.

    ורן גדעון "אני לא חושב שאי פעם גדלנו באמת כילדים."

    פאבל הופמן שוחרר כיתום בטרנספורט מיוחד מטרזינשטט

    יצחק (איצ'ו) הירש "לא חשבתי שאנשים יכולים להתנהג ככה".

    מרים הראל אם יש דבר אחד שחשוב בחיים, זה ללמוד, ללמוד וללמוד עוד.

    אלפרד וארנולד ווכנמארק הצליחו לברוח דרך שוויץ לארצות הברית

    אלזה ולדר ילדות ונערות ברקסינגן

    גדי זילברמן שנאה היא דבר הרסני.

    פרדי כאהן

    פרדי כאהן בנם של ניצולי שואה

    אסתר כהן "מעולם לא חשבתי שאתרגש כל כך מתפוח."

    תמי לביא חיפשתי את המשפחה שלי.

    סאלי למברגר ב-1945 חזרתי לרקסינגן. לא האמנתי למראה עיני.

    ורדית מאיר ברחו ממחבוא למחבוא כצעירים

    אלדה מושלי אהבתי לשבת בגלריה של סבא ולקרוא, לכתוב ולצייר.

    שושנה נוימן הייתי הקשר היחיד של המשפחה שלי לעולם החיצון.

    מקס נתנס "הייתי חייב לומר שאני יתום."

    רות סלומון הרשמים הראשונים שלי מהכינגן ישארו תמיד חיים בזכרוני.

    בצלאל פישר אנשי הפלמ"ח באו להגן עלינו.

    יעקב פרוייליך עקב אחרי קרובי משפחה ללא הוריו לשבי ציון

    אהרון קלפפר החלטנו לברוח ולהסתתר ביער.

    שאול קרס אני עדיין זוכר את הריח של קערת תפוחי האדמה המהבילה.

    רלי רובינזון הסבירו לי שזה סוג של משחק ששיחקנו ביחד.

    טרודה שוורץ היא רצתה להיות גננת.

    צבי שלמוביץ שרד את המלחמה אצל הורים מאמצים

  • עדויות מגוף ראשון

    אשר אנגל

    ורן גדעון

    מרים הראל

    ד"ר יצחק הירש

    פאבל הופמן

    ד"ר פרדי קאהן

    תמי לביא

    אלדה מושלי

    צבי שלומוביץ

  • צוות הפרוייקט
  • תודות
  • יישות משפטית
  • מדיניות פרטיות
  • דף הבית פיסות זיכרון
  • ביוגרפיות >
  • רות סלומון >
  • דף 7
הבובה הזאת שימשה לקידום פרופגנדה נאצית בבית ספרה של רות.
הבובה הזאת שימשה לקידום פרופגנדה נאצית בבית ספרה של רות.
גמנסייה ריצ׳רד וואגנר, ביירוית

בשנת 1933 חויבו כל המורים להצטרף לליגת המורית הנאצית. עם הידרדרות שחלה במצבו הבריאותי עזב גוסטב פאולי חלק מתחומי האחריות שלו בבית הספר ואלו עברו לידי מורים שהשתייכו למפלגה הנאצית. תכנית הלימודים שונתה כך ששתאים לאידיאולוגיה הנאצית. ״ליגת הנשים הגרמניות (bdm) נוסדה בבית הספר. במהלך שנת הלימודים 1937-1938 שתי התלמידות היהודיות שנותרו בבית הספר היו היחידות שלא הצטרפו לליגה, רות הייתה אחת מהם. להוריה של רות וכן הוריה של חברה היהודית נמסרה הודעה על כך שהן לא רצויות יותר בבית הספר ומצופה מהן לעזוב.

למרות זאת, הצליחה רות לסיים את לימודיה בשנת 1937 . נראה שהיה זה אפשרי רק בגלל הגנתו של פאולי, שעדיין היה מנהל בית הספר.

לעמוד קודם לעמוד הבא

בחר שפה

  • Deutsch
  • English
  • עברית

רות סלומון

דף 1

לאון ורות שמלצבך.

דף 2

דף 3

בית כנסת הכינגן ומרכז קהילתי יהודי.

דף 4

רות ולאון שמלצבך

דף 5

בטיול בשנת 1934. רות שמאלצבך, הקיצונית משמאל יחד עם חברותיה.

דף 6

הבובה הזאת שימשה לקידום פרופגנדה נאצית בבית ספרה של רות.

דף 7

תעודת רישום בריטית של רות שמאלצבך.

דף 8

תעודת זיהוי של מינה שמלצבך.

דף 9

הדרכון של לאון שמאלצבך משנת 1939. בדרכון מופיע גם השם ישראל שחייבו הנאצים כל יהודי להוסיף לשמו.

דף 10

יהודים מיועדים לגירוש מרוכזים בקילסברג שבשטוטגרט.

דף 11

כיום ניתן לראות רק הריסות של מה שהיה מחנה הריכוז יונגפרנהוף בריגה.

דף 12

דף העדות של לאון שמלצבך ביד ושם.

דף 13

רות סולומון (במרכז) כותבת את שמה בספר האורחים של העיר הכינגן.

דף 14

רות שמלצבך (במרכז העליון) וחברים על הצלר הורן, 1937, עם טירת הוהנצולרן ברקע.

דף 15

דף 16

דף 16

הגדרת קבצי קוקיז

אנו משתמשים בקבצי Cookie כדי להטמיע סרטונים מיוטיוב וכדי להעניק לך את החוויה האפשרית הטובה ביותר. קבצי Cookie גם עוזרים לנו לנתח את התנהגות המשתמשים על מנת לשפר עבורך את האתר כל הזמן.

קבל הכל דחה הכל שמור הגדרות